עד לסוף שנות השישים של המאה הקודמת, היה ענף הבנייה בישראל פרוץ, והבנייה על כל היבטיה הופקדה במקרים רבים בידי אנשים חסרי ניסיון מינימאלי וחסרי ידע בניהול הבנייה. בתחילת שנות השבעים, הושק במשרד השיכון פנקס הקבלנים, שבו חויבו כל מי שעוסקים בתחום הבניין בהיקפים גדולים, ואמונים על הקמת מבנים, להירשם. מי שאחראי על רישום הקבלנים, […]
עד לסוף שנות השישים של המאה הקודמת, היה ענף הבנייה בישראל פרוץ, והבנייה על כל היבטיה הופקדה במקרים רבים בידי אנשים חסרי ניסיון מינימאלי וחסרי ידע בניהול הבנייה.
בתחילת שנות השבעים, הושק במשרד השיכון פנקס הקבלנים, שבו חויבו כל מי שעוסקים בתחום הבניין בהיקפים גדולים, ואמונים על הקמת מבנים, להירשם. מי שאחראי על רישום הקבלנים, היה רשם הקבלנים הכפוף ישירות לשר הממונה.
מה התועלת ברישום קבלן בניין או קבלן שיפוצים רשום בפנקס הקבלנים? מה צריך לעשות כדי להיות קבלן שיפוצים רשום? דעו כי כל דבר סמכותי הוא יותר אמין בעייני הלקוחות, קחו לדוגמא חשמלאי מוסמך. להלן התשובות.
היתרונות של רישום בפנקס הקבלנים
היתרון העיקרי של הרישום בפנקס הקבלנים, טמון באפשרות הנפתחת בפני הקבלן הרשום, להקים מבנים גדולים, ולקבל עבודות בניין בהיקפים כספיים משמעותיים.
פתיחת פנקס הקבלנים לוותה בחקיקה המונעת ממי שאיננו רשום בפנקס הקבלנים, אצל רשם הקבלנים במשרד השיכון, לקחת אחריות על בניית מבנים גדולים. גם קבלנים העוסקים בבניית שלד הבניין, מחויבים להיות רשומים בפנקס הקבלנים.
ביצוע עבודות שלד בהעדר רישום נאות, מהווה עבירה על החוק ושהעונשים בגינה כבדים למדיי. נכון להיום, הנטייה של אנשי המקצוע וקברניטי ענף הבניין, היא לדרום לכך שכל בעלי המקצוע בענף הבניין יהיו רשומים בפנקס הקבלנים. אמנם השגת המטרה נראית כיום רחוקה, אבל ישנה התקדמות מתמדת, שתביא בסיכומו של עניין להשלמת המשימה.
קבלן שיפוצים רשום: כיצד נרשמים בפנקס הקבלנים
מעבר לחובה החוקית להיות רשום בפנקס הקבלנים, חייב בעל המקצוע המועמד לרישום בפנקס, לעמוד בשתי אמות מידה נפרדות, אבל משלימות האחת את רעותה. אמת המידה הראשונה היא ההשכלה המקצועית של הקבלן המועמד לרישום, ואילו השנייה היא הניסיון המצטבר שלו בתחום העיסוק שבו הוא מעוניין הירשם.
בנוסף, לאחר הרישום מחויב הקבלן לבצע פרויקטים בהיקפים מוגבלים, שרק לאחר ההשלמה שלהם יוכל לבצע עבודות בהיקפים גדולים יותר. זאת, עד למצב שבו הקבלן הרשום יכול להרים על כתפיו פרויקטים בהיקפים כספיים ובגדלים בלתי מוגבלים.
כאמור, על מנת להירשם בפנקס הקבלנים, חייב המועמד לעמוד באמת מידה המשלבת בין השכלה מקצועית וניסיון מעשי. ככל שההשכלה המקצועית של הקבלן משמעותית יותר, כך הניסיון המקצועי שנדרש לו הוא קצר יותר.
לדוגמא, אדריכל הרשום בפנקס האדריכלים, חייב לצבור ניסיון של שנתיים רצופות בלבד של עבודה מעשית על מנת שיהיה זכאי להירשם. הנדסאי יכול להירשם אם צבר רבע שנות ניסיון רצופות, ואילו מנהל עבודה שאין לו השכלה פורמאלית בתחום, חייב לצבור ניסיון מעשי של שש שנים רצופות, אם הוא מעוניין להירשם כקבלן.
הרישום בפנקס הקבלנים הוא רק תחילתה של דרך, שבסופה יקבל הקבלן הרשום אישור לבנות פרויקטים בהיקף כספי בלתי מוגבל. המטרה של המסלול הזה היא להכיר את הקבלן לתפקיד שלו מצד אחד, ולוודא שאותו קבלן אכן מסוגל לעמוד בהצלחה בהקמה של פרויקטים גדולים.
