אחד הנושאים המרכזיים בגירושין בין בני זוג היא שאלת האחריות על הילדים המשותפים, או כפי שקרוי בעגה המשפטית – משמורת. מדובר בנושא טעון ומורכב אמוציונלית אשר לא פעם מהווה את סלע המחלוקת העיקרי בין בני זוג. בכתבה הבאה נצלול למושג זה לעומק ונסביר מהי משמורת בגירושין.
אז מהי משמורת בגירושין?
גירושין הם לא רק עניין בירוקרטי של פירוק הזוגיות. מדובר בתהליך בעל השלכות משמעותיות על החיים בשלל תחומים ועל כן הוא נדון לרוב בבית המשפט: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. אלה מכריעים בשלל סוגיות הקשורות לפרידה הזוגית כגון דמי מזונות, חלוקת הרכוש המשותפת וכמובן המשמורת.
משמורת היא למעשה החזקת הילדים והיא מחולקת לשני מובנים עיקריים: משמורת משפטית ומשמורת פיזית. משמורת משפטית קובעת מי הם האפוטרופוסים של הילדים: לרוב גם לאחר גירושין שני ההורים הביולוגים נשארים בתפקיד זה. משמורת פיזית היא העניין הרציני ולמעשה היא קובעת מי יגדל את הילדים ביומיום.
כפי שניתן להבין, מדובר בדילמה קשה ובמקרים רבים מתעורר סביבה סכסוך מר בין שני ההורים אשר מעוניינים לגדל את הילדים אצלם. משמורת היא אחת הסוגיות המשפטיות החשובות ביותר בגירושין ועל כן חשוב מאוד להבין מה עוזר להכריע את הכף בה. מידע חשוב על משמורת ונושאים נוספים הקשורים בגירושין ניתן למצוא באתר https://www.helenasimhi.co.il.
אילו משמורות אפשריות?
באופן כללי, ניתן לחלק את המשמורת הפיזית לארבעה סוגי משמורות עיקריות. משמורת אם היא משמורת בה האם נושאת בתפקיד המשמורן, כלומר היא זאת שאחראית על גידול הילדים. משמורת אב היא אותה סוג משמורת בהיפוך תפקידים: האב הוא האחראי העיקרי על גידול הילדים.
משמורת משותפת היא פתרון שהולך ותופס פופולריות בשנים האחרונות ובמסגרתו זמן גידול הילדים מתחלק שווה בשווה בין האב לאם. המשמורת האחרונה היא משמורת מפוצלת: משמורת בה הילדים מתחלקים בין ההורים, כלומר ילד אחד גדל אצל האב וילד אחד גדל אצל האם וכך הלאה.
מדובר במצב נדיר למדי בעל השלכות מורכבות על חיי המשפחה (פיצול האחים אחד מהשני). חשוב לציין שבסוג משמורת זה להורה יש הסדרי ראייה עם הילדים שהוא אינו מגדל.
מבהירים מושגים
לסיום, חשוב להבהיר שני מושגים חשובים להבנת התהליך. המילה ילדים במושג משמורת ילדים מתייחסת לקטינים עד גיל 18. עד גיל זה בית המשפט (או האלטרנטיבה המשפטית האחרת שנבחרה) הוא שמכריע בשאלת המשמורת הפיזית שלהם. בגירים שעברו את גיל 18 אחראים לעצמם ולא כפופים להחלטה משפטית כלשהי.
מושג נוסף חשוב הוא הסדרי ראייה. הסדרי ראייה הוא מעין מושג משלים למשמורת והוא קובע היכן, איך וכמה זמן יוכל ההורה שאינו משמורן לראות את ילדיו (למשל כל שבת שנייה). הסדרי הראייה עשויים גם הם להוות סוגיה משפטית מורכבת למדי.
